אתם יודעים בוודאי שאתם חייבים שיהיו לכם אוהדים. הקהל שלכם צריך להכיל כמה שיותר אנשים, שיתרגשו ויאהבו את המוסיקה שלכם. זו משימה מספר אחת של כל מוסיקאי שרוצה לקדם את עצמו ולהתפרנס מהמוסיקה שלו.  

ולכן מפליא אותי בכל פעם מחדש, מדוע אומנים רבים בוחנים כל אלמנט בתקשורת עם אוהדים ואוהדים פוטנציאליים, דרך הפריזמה של "מה יגידו החברים המוסיקאים".

מוסיקאים יקרים, חבריכם המוסיקאים אינם הקהל שלכם

• הם לא אלה שישלמו כסף להופעות שלכם
• הם לא אלה שיקנו את האלבום שלכם.
• הם לא אלה שיביאו חברים שלהם להופעות שלכם
• הם לא אלה שיהיו אנשי השיווק והיחצנים שלכם ושידברו עליכם ועל המוסיקה שלכם בהתלהבות.

נכון, חבריכם המוסיקאים כן עושים חלק מכל אלה. אבל לא בגלל שהם האוהדים שלכם, אלא בגלל שהם מפרגנים לכם וגם בגלל שהם מצפים שתפרגנו להם בחזרה באותה הדרך בהמשך:

• שגם אתם תעשו להם לייק ושר לסינגל החדש
• שגם אתם תשתתפו בהדסטארט שהם מתכננים לאלבום החדש
• שגם אתם תגיעו לפרגן בהופעת ההשקה.

ואין בזה שום דבר רע – להיפך.

מוסיקאים צריכים להבין שהם קהילה, וחשוב שהמוסיקאים – חברי הקהילה יתמכו ויפרגנו אחד לשני.

אבל למרות כל זאת, מוסיקאים הם לא הקהל שלכם

אתם עושים מוסיקה כדי לתקשר עם האוהדים שלכם, לא כדי להרשים את הגיטריסט מהלהקה האחרת או כדי להיות פופולריים בקרב החברים המוסיקאים.

כי אם כל מה שאתם רוצים זה להרשים את החברים המוסיקאים שלכם, עשו לעצמכם טובה ופשוט תקליטו דיסק ותנו להם אותו. בשביל זה אין שום הגיון בהשקעת הזמן, המאמץ והכסף שלכם למאמצי שיווק שונים.

קהל היעד שלכם הוא האוהדים והאוהדים-הפוטנציאליים שלכם, ואליהם בלבד אתם צריכים לדבר

לקריאה נוספת: 8 טיפים פשוטים ליצור אוהדים אמיתיים

אתם חייבים להבין מה מעניין אותם. מה מלהיב ומרגש אותם. מה הם רוצים לשמוע ולראות מכם.

וזה שונה לחלוטין ממה שמעניין ומרגש את חבריכם המוסיקאים.

ולכן זה ממש לא צריך להיות חשוב לכם מה יחשבו החברים המוסיקאים שלכם על הדרך שבה אתם מתקשרים על הקהל שלכם – אם אתם סחים או חופרים או סתם נודניקים.

מה שחשוב – זה מה יחשבו האוהדים שלכם.

בפעם הבאה שאתם חושבים מה לפרסם בפייסבוק או באינסטגרם כדי לקדם את הקריירה המוסיקלית שלכם, תחשבו:

האם האוהדים והאוהדים הפוטנציאלים שלכם, יסתקרנו או יתרגשו

• מהתמונה מהטרק בנפאל;
• או מהסקיצה שהקלטתם בבית בסמארטפון;
• או מהתמונה שלכם בני 5 בתחפושת שוטר;
• או משיר וידאו מהופעה עם סולו לא מושלם שלכם;
• או מהסיפור שלכם על איך התחלתם לתופף;
• או מכתבה עליכם במקומון;

ולא מה יגידו החברים המוסיקאים שלכם.

ואם זה משהו שלדעתכם יכול לעניין, לסקרן ולרגש את הקהל שלכם – תפרסמו.

וממש לא משנה אם בקטע הוידאו מההופעה יש טעויות שרק מוסיקאים  ישימו אליהם לב. השאלה היחידה הרלוונטית צריכה להיות האם האוהדים שלכם יאהבו את הקטע הזה או לא.  

וממש לא משנה אם הסולו שלכם הוא פחות מתוחכם או מפותח מהסולו של החבר הסקסופוניסט הגאון. משנה האם האוהדים שלכם יאהבו את הסולו.

וממש לא משנה אם הכתבה עליכם בעיתון מציירת אתכם בעיני מוסיקאים אחרים באור סחי כזה או אחר. משנה אם האוהדים שלכם ישמחו לקרוא אותה.

וזה ממש, אבל ממש לא משנה אם חבריכם המוסיקאים יגידו שאתם "חופרים" בפוסטים שלכם לפייסבוק.

שהם ידאגו לקריירה המוסיקלית שלהם, ואתם – לשלכם

לקריאה נוספת: 10 דרכים יעילות להגדלת בסיס האוהדים שלכם ב-0 ש"ח

ויש לי עוד משהו לומר לכם בקשר לזה:

אפילו אתם לא הקהל שלכם

אתם תמיד תהיו הרבה יותר שיפוטיים לגבי המוסיקה שלכם מהקהל שלכם (וטוב שכך). אתם מוסיקאים – הקהל שלכם – לא.

ולכן אל תמהרו לגנוז הקלטות מהופעות או מחזרות שאתם שומעים בהם פגמים כאלה ואחרים. תחשבו אם הקהל שלכם ישמח לשמוע אותן ויהנה מהן, ואם כן – פרסמו.

גם סף הרגישות שלכם לפרסום אינו בהכרח זהה לרגישות של הקהל שלכם.

ולכן אל תמהרו לבטל משלוח ניוזלטרים לקהל האוהדים שלכם רק בגלל שאתם בעצמכם לא אוהבים לקבל כאלה, ואל תחליטו שאתם לא מקדמים את עצמכם ברשתות חברתיות רק בגלל שאתם בעצמכם לא אוהבים שמוסיקאים אחרים עושים זאת.

חשוב מה הקהל שלכם אוהב ועל מה הוא מגיב.

מוסיקאים יקרים, עשו מוסיקה יפה וקומוניקטיבית ותתקשרו אותה לקהל שלכם בדרך שתהיה הנוחה והנכונה ביותר לקהל שלכם, וזירקו הצידה את שני הפילטרים:

פילטר "מה יגידו החברים" ופילטר הפרפקציוניזם שלכם.

בהצלחה!