זכויות יוצרים במוסיקה: הזכויות השונות והגופים המטפלים בהן

נושא זכויות יוצרים במוסיקה הוא אחד הנושאים המבלבלים והמתסכלים ביותר מוסיקאים.

לא מספיק הבלבול שכרוך בשאלה אילו זכויות שייכות לכל אחד מהרבה האנשים שמשתתפים בהליך יצירת היצירה המוסיקלית והקלטת האלבום, ישנם המון גופים שכל אחד אמור לטפל בחלק אחר מאותן הזכויות. שאמורים לטפל. 

זכויות יוצרים במוסיקה הוא אחד הנושאים המבלבלים והמתסכלים ביותר מוסיקאים

ביקשתי מעו"ד אייל ברוק, מוסיקאי בעצמו, המתמחה בנושאים האלה בדיוק, לכתוב לכם פוסט שיעשה לכם סדר בבלגן: מהם הסוגים השונים של זכויות יוצרים במוסיקה ואיזה ארגון מטפל בכל אחד מהזכויות הללו. 

אייל היה נדיב עוד יותר והציע לתת לכם במתנה מדריך זכויות יוצרים למוסיקאים שהוא כתב. בסוף הפוסט תמצאו לינק להורדת המדריך.

**

מבוא: מהן זכויות יוצרים על יצירה מוסיקלית

מבוא: מהן זכויות יוצרים על יצירה מוסיקלית

כתבתם שיר? הלחנתם לחן? כנראה שאתם זכאים לה להגנת זכויות יוצרים על היצירות שלכם. יצירה מוסיקלית הינה אחת מארבעת סוגי היצירות שחוק זכות יוצרים התשס"ח-2007 (להלן:"החוק") מגן עליהן, לצד יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית, ולצד ארבעת אלה, קיימת בנוסף הגנה על תקליט, אלא שהחוק לא מגדיר מהי יצירה מוסיקלית.

הליך יצירת המוסיקה השתנה בצורה משמעותית במהלך השנים ובעשור האחרון בפרט. בשעה שהליך היצירה המוסיקלי בתקופה הקלאסית נוצר באמצעות כלי נגינה מסורתיים והתבסס בדרך כלל על יוצר אחד, הרי שהיצירתיות המוסיקלית עברה בעשורים האחרונים שינויים מרחיקי לכת, והשימושים והחשיבות של תעשיית המוסיקה כיום עברה שינוי משמעותי ממדיה מסורתית אל עבר תעשיית הניו-מדיה והדיגיטל.

היצירה המוסיקלית הינה נכס קנייני, העשויה להיות שווה הרבה כסף. עבור שימושים שונים שעושים ביצירות שלכם, בין אם המדובר בשימוש בסלולר, באינטרנט, בפרסומת, במשחקים או בשימושים אחרים, אתם זכאים לקבלת תמלוגים בגין השימושים ביצירה שלכם.

ידוע הסיפור על השיר “Happy Birthday” אשר הכניס לחברת וורנר צ'אפל תמלוגים בסך של למעלה מ-2 מיליון דולר בשנה, כל שנה.

 

זכויות כלכליות

היוצר של יצירה מוסיקלית (כמו גם יצירה אחרת המוגנת מכוח חוק זכות יוצרים), נהנה מאגד של זכויות בלעדיות ביחס ליצירתו, המעניק ליוצר שליטה בזכויות כלכליות של היוצר, למסחר את היצירה ולעשות בה שימושים מסחריים, דוגמת להעתיק אותה, לשדר אותה, לבצע בפומבי, להעלות לאינטרנט, להשכיר אותה וכו', וזאת לתקופה ארוכה של 70 שנה אחרי חיי היוצר.

 

זכויות מוסריות

בנוסף לזכויות "הכלכליות", קיימת ליוצר גם "זכות מוסרית" ביצירתו, המקנה לו שתי זכויות:

  • הזכות לקבלת קרדיט, "בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין", בגין שימושים הנעשים ביצירה.
  • הזכות שלא תיעשה ביצירה פגימה או סילוף או פעולה שיש בה לפגוע בשמו או בכבודו של היוצר.

הבחנות אלו חשובות, הן עבור היוצר, על מנת שידע מהן הזכויות להן הוא זכאי, ועל מנת שידע להסדיר את זכויות יוצרים במוסיקה שלו ולהגן עליהן, והן עבור משתמשים פוטנציאליים ביצירות, שעליהם לפנות לגורמים הרלבנטיים בבואם להסדיר את זכויות השימוש לצורך שימוש ביצירה מוזיקלית, לדוגמא במסגרת של סרט, סדרת טלויזיה, פרסומת וכיו"ב.

חשוב לציין שנושא זה הפך מורכב עוד יותר בעידן הדיגיטלי, בו נדרשות זכויות רחבות על מנת להפיץ את התוכן באפיקים המכונים "ניו-מדיה", הכוללות, בין היתר, את האינטרנט, סלולר,  VODוכיו"ב, ומכיוון שביכולתו של היוצר "להחריג" זכויות מסויימות מטיפולן של האגודות היציגות, ולכן, לצורך שימוש ביצירות מוחרגות, יש צורך לפנות אל היוצר.

ממליץ לכם לקרוא: עוד 4 דברים שאתם חייבים לעשות לפני שתתחילו לבנות קריירה (כולל סיכום ביניכם – בתוך הלהקה – את ענייני זכויות היוצרים)

 

הזכויות שונות והארגונים שונים המטפלים בכל אחת מהזכויות האלה

לא רבים יודעים, אך שיר שאנו שומעים ברדיו לדוגמא, אינו עשויה מקשה אחת, והוא מכיל בחובו, מספר רבדים שונים, המקנים זכויות נפרדות, לגורמים שונים, ומכוחם גם תשלום תמלוגים שונים. החוק מכיר בכך שכל אחת מזכויות אלה מצריכה מאמץ יצירתי נפרד, ומכוח זה מוגנת ברובד נפרד.

קיימים מספר ארגונים יציגים לניהול זכויות יוצרים במוסיקה, המייצגים יוצרים ובעלי זכויות, אשר חותמים על הסכמים עם הגורמים השונים העושים שימוש בשירים על הרבדים השונים הנכללים בהם, וגובים מהם תמלוגים עבור בעלי הזכויות. 

במאמר זה נדון ברבדים השונים הקיימים בשיר, וכן נסביר על הארגונים היציגים המטפלים בזכויות השונות הנכללות במסגרת השיר.

 

היצירה המוסיקלית

אקו"ם מייצגת יוצרים בלבד  - כותבי מילים, מלחינים ומעבדים.

רובד ראשון זה מגן על היצירה המוסיקלית, כלומר על המילים והלחן. לעיתים יהיו קיימות זכויות נפרדות לעיבוד.

זכויות אלה מנוהלות בישראל על ידי אקו"ם, המייצגת יוצרים בלבד (כותבי מילים, מלחינים ומעבדים).

אקו"ם גובה תמלוגים מהמשתמשים השונים ביצירות המוסיקליות, לדוגמא חברות סלולר, גופי שידור, חברות תקליטים, אולמות שמחה ועוד, ומחלקת אותם ליוצרים, בקיזוז עמלה שאקו"ם גובה.

בין השימושים המסחריים שאקו"ם גובה תמלוגים בגינם, נכללים:

  • שידורים ברדיו ובטלוויזיה
  • מוסיקה המושמעת בטלפונים סלולריים (צלצולי טלפון, זמן המתנה וכו')
  • מכירות של דיסקים, DVD וקלטות
  • השמעות במקומות ציבוריים כמו: אולמות שמחה, פאבים, מועדונים, רשויות מקומיות, בתי מלון וכדומה
  • קונצרטים והופעות חיות
  • הדפסת יצירות (שיר, סיפור קצר) על גבי ספר
  • השמעה / הורדה באתרי אינטרנט הפועלים ברישיון אקו"ם
  • שימוש ביצירה בפרסומת

 

הביצוע המוסיקלי

זכויות המבצעים מוגנות בישראל על ידי ארגון אשכולותזכויות הנגנים מיוצגות בארץ על ידי עיל"ם

רובד שני ונפרד מגן על הביצוע המוסיקלי של היצירה. החוק מגדיר מבצע כ "אדם המבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת, יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית".

הביצוע מוגן מכוח חוק זכויות מבצעים ומשדרים – 1984 והוא מקנה למבצע אגד של זכויות, שהינן בעיקר זכויות שליליות, כולל הזכות למנוע כי ייעשו בביצוע שלו שימושים מסויימים,  כולל העתקה, שידור והפצה, וזאת ללא הסכמתו.

מבצעים זכאים לתמלוגים ראויים בגין השמעה או הצגה של ביצועיהם.

כמו כן למבצע זכות מוסרית בביצועו. תקופת זכות המבצעים הינה 50 שים מתום השנה שבה בוצע הביצוע המקורי.

זכויות המבצעים מוגנות בישראל על ידי ארגון אשכולות

זכויות הנגנים מיוצגות בארץ על ידי עיל"ם

 

ההקלטה של היצירה ("המאסטר") 

רובד שלישי מגן על ההקלטה של היצירה המוסיקלית. בשונה מהזכויות על היצירה המוסיקלית, חוק זכות יוצרים קובע כי קיימות זכויות נפרדות גם בהקלטה של היצירה.

בישראל, זכויות אלה מיוצגות על ידי הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, וכן על ידי הפי"ל.

 

מה היא "הקלטה"?

חוק זכות יוצרים קובע הגנה נפרדת ל"תקליט" (המוגדר בחוק כ"טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית"), כלומר לשעתוק של היצירה.

תקליטים זוכים בישראל להגנת זכות יוצרים כיצירה עצמאית נוסף על ההגנה הניתנת ליצירה המוסיקלית המוקלטת. המוסיקה היא שדה האמנות היחיד אשר קיימת ביחס אליו אבחנה בין יצירה מוסיקלית לבין פורמט מוקלט שלה.

 

הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות

הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות

הפדרציה לתקליטים הינה הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי הפדרציה העולמית לזכויות מפיקי תקליטים International Federation of the Phonographic Industry (IFPI) אשר מגן על זכויות היוצרים של חברות התקליטים ובעלי הזכויות בהקלטות המוסיקליות.

בפדרציה לתקליטים בישראל חברות בין היתר חברות וותיקות בתעשייה המקומית כמו "הד ארצי", "אן אם סי", "הליקון" ו-"לב-גרופ מדיה", שמייצגות חברות תקליטים זרות שונות כמוUniversal ,Sony, Warner וכמו כן, חברות כגון "התו השמיני" ו-"קמע" שמייצגות בין השאר אמני אינדי מקומיים ובינלאומיים.

הפדרציה לתקליטים מחזיקה בזכויות היוצרים להשמעה בפומבי ולשידור בישראל של הקלטות מוזיקליות שמקורן בחברות תקליטים ישראליות וזרות כאחד. הפדרציה לתקליטים מעניקה לגורמים שונים רשיונות לשימוש ברפרטואר הקלטות זה, הן לצורכי שידור (בטלוויזיה וברדיו) והן לצורכי השמעה בפומבי (באולמות שמחה, מלונות וכד’), וכן שימושים דיגיטליים שונים לדוגמא השמעות במסגרת רדיו אינטרנטי וכו'. בנוסף, הפדרציה לתקליטים נוקטת בהליכים משפטיים כנגד אנשים המשדרים ומשמיעים בפומבי הקלטות מתוך הרפרטואר הנ"ל ללא הרשאתה או הרשאת חברות התקליטים.

 

הפי"ל – הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית

הפי"ל – הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית

בנוסף לפדרציה לתקליטים, קיים ארגון נוסף – הפי"ל – שהינו גוף המרכז, מסדיר ומעניק רישיונות שימוש בהקלטותיהם של המפיקים העצמאיים החברים בפי"ל.

מפיק אשר בבעלותו הקלטות מוסיקאליות יכול לפנות בבקשה להתקבל כמיוצג ע"י הפ"יל במטרה שהפי"ל תנהל בעבורו את זכויותיו, תגבה בעבורו תמלוגים בגין השימוש בזכויותיו ותנקוט בפעולות אכיפה והגנה על הזכויות.

השירותים שמעניק הפי"ל לחבריו/מיוצגיו דומים לשירותים שמעניקה הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות למיוצגיה.

 

סיכום

לסיכום, השיר שלכם עשויה ממספר רבדים שונים: היצירה המוסיקלית, הביצוע וההקלטה של היצירה המוסיקלית. כל אחד מרבדים אלה מקנה לכם זכויות שונות כמו גם זכות לקבלת תמלוגים נפרדים, ולכן חשוב להקפיד ולפנות לאגודות הרלבנטיות לכם, לצורך הגנה על זכויות יוצרים במוסיקה שלכם כיוצרים ומיקסום התועלת הכלכלית מהיצירה המוסיקלית שלכם.

**

כמו שהבטחתי בהתחלה, עו"ד אייל ברוק, נותן לכם – ובחינם – גם את מדריך זכויות יוצרים למוסיקאים שהוא כתב. תוכלו להריד אותו אליכם למחשב ממש כאן

עו"ד אייל ברוק הוא בעל ניסיון רב בתחום הגנה על זכויות יוצרים במוסיקה. שימש כיועץ משפטי של חברת הליקון. במסגרת משרדו, מלווה רבים מבכירי האמנים והיוצרים בישראל. לצד פעילותו המשפטית, עו"ד ברוק הינו מוזיקאי בעל ניסיון ורב שנים והיכרות אינטימית עם תעשיית המוסיקה והבידור בישראל ובאנגליה: כקלידן להקת "שפיות זמנית", עימה הוציא שני אלבומים ("הקיץ האחרון"), כנגן עוגב,  ובמסגרת פעילות מוסיקלית ענפה שניהל באנגליה, שם זכתה להקתו , Coppernine  להופיע לצד אמנים ולהקות מובילים דוגמת ה Cranberries-ב– National Exhibition Centre – ולצד להקת  Coldplayו-David Grey במועדון הג'אז הנודע Ronnie Scott's.

Comments

  1. מעולה, כרגיל. תודה ברק!