מוסיקאים: אל תחיו בעבר על חשבון ההווה, אין בזה עתיד!

לפני כמה שבועות פרסמתי פוסט בשם תפסיקו להגזים, זה פאתטי!, בין התגובות הרבות שקיבלתי על הפוסט הזה אונליין ואופליין, היתה תגובתו של אופק "אומניוס" נוי שכתב:

"#8  ראוי לכתבה משלו לדעתי (AKA  אנשים שחיים רק על מה שעשו בעבר… נראה לי שיש משפט של יודה שמדבר על זה)"

אז ביקשתי ממנו שיכתוב פוסט אורח בעניין "אל תחיו בעבר" – והוא הרים את הכפפה!

למי שלא מכיר, אופק "אומניוס" נוי הוא סולן וגיטריסט להקת ההאבי-מטאל Ghostwheel. הלהקה קמה לפני כמה חודשים – בזמן זה הספיקה להוציא דמו וקבעה מספר הופעות ברחבי הארץ. להיכרות עמוקה יותר עם אומניוס, אתם מוזמנים לפוסט שלי בעבר בו הוא ענה לי על שאלון קצר על חייו כמוסיקאי עצמאי. ממש כאן 

אופק "אומניוס" נוי: מוסיקאים: אל תחיו בעבר, אין בזה עתיד!

זה אינו פוסט האורח הראשון של אומניוס ב-BarakMusic. בעבר הוא כתב כאן פוסט מצוין ששווה לכם להכיר: איך תכינו דף סטליסט מעולה שכל הנגנים על הבמה יידעו בדיוק מה לנגן ומתי

**

העלאה באוב, זרי דפנה ומה שביניהם: אל תחיו בעבר על חשבון ההווה, אין בזה עתיד! 

מוסיקאים: אל תחיו בעבר, אין בזה עתיד!

סמל זה הוא האקילה – סמלה של קיסרות האדם במילניום הארבעים-ואחת, לפי סדרת משחקי וורהאמר. הנשר בעל שני ראשים: השמאלי מסתכל בתקווה ובטחון אל עתיד טוב יותר לאנושות; הימני מודע לגדולת העבר, אך עיוור ולא מסוגל לראות אותו.

 למה אני פותח פוסט על מוזיקה בהסבר על משחקי מחשב? מלבד זה שהרסתי את התדמית שלי כאדם קול בפני כל מי שקורא כאן (ברק יטען שעשיתי את זה כבר מזמן כששלחתי לו טיוטה לפוסט ב-9 בבוקר)

העליתי את הנושא כי הסמל הדמיוני הזה מראה בצורה כל כך ברורה את מה שהיינו צריכים ללמוד מפומבה בימי דיסני: "אתה צריך לשים את אחוריך בעבר".

You got to put your behind in the past
You got to put your behind in the past

לאחרונה עזבתי הרכב שהיה בדיוק במצב הפוך: ההרכב לא זז משום בחינה – חומר חדש לא נכתב מזה שנתיים והופעה לא היתה כבר שנה.

יחד עם כל זאת, גורמים בהרכב דאגו לפרסם מפעם לפעם תמונות מהופעות שקרו שנה אחורה ומעלה, עם כיתוב בסגנון "היינו איטיים בזמן האחרון, אבל מכינים לכם הפתעות!".

טוב, טכנית פירוק זו הפתעה…

כל פעם במבט על פוסט כזה היתה לי צביטה קטנה בלב, כי ידעתי ששום דבר לא קרה מאז.

אין לי ספק שלכל האנשים מבחוץ זה נראה אפילו יותר גרוע – להם לא היה אפילו ידע על שיחות פנימיות שאולי ייתן להם הקשר אחר מלבד הפוסט פעם ב- שטוען שעוד יש עתיד, עם תמונות בנות שנה ומעלה בלי שום תוכן חדש שיצביע על עבודה:

לא תמונה מחזרה (לא היו), לא תמונה של דף ליריקה או צילום מסך של הקלטה, שום דבר.

אני בטוח שהאדם הנורמטיבי היה שואל את עצמו, "הם באמת לא עשו שום דבר מאז? הדבר האחרון ששווה לדבר עליו קרה להם לפני שנה?"

אני חושש שבמקרה הזה התשובה היתה "כן".

תבינו, לפעמים יש תקופות חלשות בתוכן וזה בסדר – זה גם בסדר להעלות תמונות טובות ישנות ולהזכר במה שהיה פעם.

אבל שום דבר לא אומר "הקריירה שלי מתה" כמו קיר מלא בפרסומים של דברים שקרו לפני שנים, בלי שום דבר מהזמן האחרון

אם גיליתם שזה מה שקרה לכם, אני מציע לכם ללכת בכבוד, ולתת לעצמכם להעלם בדפי ההיסטוריה. תנו לאנשים לזכור את הפרויקט הזה כמו שהוא היה אז, לא בתור חפירות בפייסבוק. זה מה שהייתי מאחל לאותו הרכב שהייתי בו, אבל חושש שקצת מאוחר לזה עכשיו.

קיימת אפשרות נוספת: אתם רוצים להחזיר את הלהקה לאוויר, אחרי שדעכתם ונעלמתם.

זה נהדר אם זה נעשה מהסיבות הנכונות.

אבל אל תבנו על זה שתצליחו לאסוף את האנשים המקוריים. החיים קורים לכולנו; וכשזה יקרה, חשוב שתבינו, שלמרות שיש לכם המון זכרונות מההרכב הישן וכל מה שהייתם עושים – ההרכב הזה לא קיים יותר – את זה נאלצתי להגיד לחברים בהרכב המדובר לא פעם.

הם לא הקשיבו, מקווה שאתם כן.

אולי מה שיש עכשיו יהיה מאוד דומה למה שהיה פעם, אבל זה לעולם לא יהיה אותו דבר. זה בסדר להשתמש בשם הישן והסמל הישן, אבל צריך לתת בו חיים חדשים אחרי שחזר, אחרת כל מה שיהיה בו ישאר חלול וריק.

אז מה כן לעשות? למצוא איזון 

אם יש לכם את הותק להראות תמונה שעשיתם לפני שמונה שנים, פעם פעם באיזה הופעה הזויה במרתף נידח שהסריח בערך כמוני, תעשו את זה… במידה.

פעם בשבוע מקסימום (בדרך כלל זוכה לכינוי חמוד ברשתות החברתיות כמו (Throwback Thursday, Flashback Friday, S'omo Sunday), בשאר הזמן ההווה והעתיד צריכים לככב – מה אתם עושים עכשיו, מה אתם מתכננים, קטע מצחיק מאיזה הקלטה, נסיעה לחזרה, כל דבר – אבל רק להמשיך להתקדם כל הזמן, גם כשצריך להחזיק בשיניים וגם כשקשה.  

חשוב לכם לקרוא גם: איך נשארים בתודעה של האוהדים שלכם כשאין לכם שום דבר חדש לספר?

 להקה היא יצור שברירי.

לא תמיד הטור הבא יהיה גדול יותר. לא בטוח שיהיה בכלל טור הבא, או אפילו הופעה הבאה. דברים קורים וכמו שיש תקופות של שגשוג יש תקופות של דעיכה.

חשוב להתרכז תמיד בהצלחות האחרונות, בדמו קטן שהצלחתם להוציא או בהופעה ממש מוצלחת שעשיתם החודש. להתרכז בהווה, להסתכל קדימה ולהמשיך לערום הצלחות קטנות להצלחה גדולה

זה בסדר להיזכר מדי פעם באירוע, וזה בסדר להתגאות בהישג מהעבר… אבל תמיד זכרו את דבריו של מאסטר יודה,

"… תמיד נשא עיניו אל העתיד, אל האופק. לעולם לא היו מחשבותיו במקום בו היה. הרפתקאות? ריגושים? ג'די אינו מחפש את אלו". 

בהצלחה!

Speak Your Mind

*